דגים טריים//אוקטובר 2017//ילדות ונערות

teens-sistersאתגרים והתמודדויות של נערות

בסוף אוקטובר הוקדש הניוזלטר של childmind לנושא נערות. בפוסט זה אביא מספר מאמרים המאירים נושאים חשובים ואשר לפעמים לא נמצאים במרכז תשומת הלב של אנשי המקצוע ועוד תמצאו בהמשך קישור לתיקייה עשירה בנושא, כולל הפתעה בדמות ספר רלוונטי ועדכני.

/ / תת-אבחון של נערות על הרצף האוטיסטי והאם ניתן ליצור מודל הוליסטי יותר ולא כזה שנבנה על סמך נחקרים בנים בלבד כפי שנעשה עד עתה / / במה שונה האופן בו נראית הפרעת קשב וריכוז אצל בנות וההשפעה של הזנחת נקודת המבט הזו על בריאותן הנפשית {ובכלל מאגר המידע העשיר של childmind בנושא הפרעת קשב וריכוז מומלץ לדפדוף ולדיג של מקורות מקצועיים בנושאים רבים הקשורים לתחום זה ותחומים משיקים} / / 13 דרכים לעידוד ושיפור בטחון עצמי אצל ילדות ונערות. פוסט המיועד לאמהות אבל מתאים מאוד למטפלות ומטפלים בנערות וצעירות ומשפחותיהן / / הפרעות מצב רוח אצל נערות, סמפטומים של דיכאון וחרדה ודרכי מניעה והתערבות / /

 

את כל המאמרים תוכלו למצוא בגרסת גוגל-דוקס בתיקייה המשותפת שם גם תגלו עוד מאמרים, חוברות מקצועיות, עבודות מ.א. ואת הספר הטרי יחסית "שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל". קריאה מהנה!

אתן מוזמנות להעביר פוסט זה לכל המעוניין ולהרשם לקבוצת הפייסבוק המתעדכנת באופן כמעט יומיומי בנושאי הטיפול בנוער ובצעירים. קבוצה סגורה לאנשי מקצוע בלבד!

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה נערות במצבי סיכון, נערות וצעירות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

דגים טריים//24 בפברואר 2017

גשר על פני מים רגועים. שוויץ

השבוע ב"דגים ברשת" מספר קישורים מעניינים מתחום הנוער והצעירים, אותם אספתי בשבועיים האחרונים. הפוסט הבא יהיה מרוכז בנושא עיקרי אחד (לא מגלה אבל כדאי לעקוב) וילווה בתיקיית גוגל משותפת ובה חומרים רבים ואיכותיים. קריאה ודיג מהנה לכולם! מיכאל

 

נקודת מפגש הנו עיתון אותו מוציא לאור מכון חרוב והוא מיועד לקהילה המקצועית העוסקת בתחום הילדים והנוער נפגעי התעללות והזנחה. השבוע יצא גליון 12 ובו בין השאר: שובר שתיקה – עדותו של נפגע מינית בילדותו//חשיפת התעללות בילדים – תגובת הסביבה והשפעתה על הנפגעים//פנים מרובות לפגיעה – התפתחות דיסוציאציה על הרצף והפרעת זהות דיסוציאטיבית בעקבות טראומה מורכבת בילדות//ראיון עם שופט הנוער שרצקי, לרגל פרישתו//השפעת חשיפה לאלימות במשפחה על התפתחות תינוקות//פגיעה מינית בין אחים – מה ניתן ללמוד מתפיסת האחים את מעשיהם?//לאחות את הקרע – על טיפולים מקבילים פרטניים בשתי אחיות שעברו פגיעה מינית בידי אותו קרוב משפחה ועוד.

לא קל להיות מתבגר. הודות להתבגרות הפיזית וההתפתחות הנוירולוגית וההורמונלית, זו נהיית תקופה של "שבריריות רגשית" למתבגרים ולמתבגרות ולכן זה לא מפתיע שהם מוצאים באופן שימושי דרכים לאפס את עצמם כאשר הם מרגישים מוצפים.

חלק גדול מאתנו מכיר את בתי המשפט לנוער ואת מהלכיו ופעולותיו (ע"ע הראיון עם שופט הנוער שרצקי לרגל פרישתו). הנה לפנינו עונש חינוכי כמו שאפשר לקרוא לזה – 5 בני נוער שהואשמו בהשחתת בית ספר בעל חשיבות היסטורית לקהילה (ציירו צלבי קרס וכתובות גזעניות), הורו על ידי בית המשפט לקרוא מספר ספרים בנושא ולכתוב חיבורים על כך (הרשימה והמשימות הוכנו מראש). במשימות כלולים ביקורים במוזיאון השואה ומוזיאון ההיסטוריה האמריקאית בוושינגטון ועוד. תהליך העבודה אתם מעניין ופסיקת השופטת לא רגילה. אנחנו רגילים למשפטי קסם כמו "נשנה את המציאות רק עם חינוך" אבל כשזה נוגע לעבריינות נוער, הנטייה היא לשפיטה וענישה. כך גם קוראים לחוק, לא? איך נכניס חינוך ושינוי תפיסת עולם למשוואה…?

"חיילים על הקשת" – סרטו של רותם אברוצקי על גיוס צעירים על הרצף האוטיסטי לתפקידים יחודיים בצה"ל. לדעתי ומנסיוני, מבורך וחשוב כל פרויקט שמחבר בין בני נוער לתפקיד איכותי ואשר יכול למנוע אי גיוס או גיוס תפקידים זוטרים וחסרי משמעות לגמרי. בזמנו הייתי שותף ליוזמה של היחידה לקידום נוער בנס ציונה וחברת HP אינדיגו, ובו בני נוער בסיכון למדו להפעיל את המערכות של אינדיגו, המשיכו לצבא בהפעלת המערכת תוך ידיעה שיוכלו לחזור לעבוד בחברה כשישתחררו. זהו מודל שכדאי וצריך להעתיק ולשכפל.

בני נוער הם אחת האוכלוסיות הפגיעות והרגישות יותר מבחינה נפשית, בגלל תקופת המעבר והשינויים החדים בכל הממדים הפיזיולוגיים והנוירולוגיים וזו גם האוכלוסיה המאובחנת כסובלת יותר מאי פעם מדיכאון – ומנתונים עדכניים, בנות הרבה יותר מבנים. זו הסקירה הכללית וזה המחקר שנערך בחסות ארגון רופאי הילדים האמריקאי.

בשבוע שעבר צרפתי לינק להרצאה מרתקת הביאה נקודת מבט חדשה על גילאי העשרים והשלושים, והנה השבוע נתקלתי במאמר שהתפרסם ממש לאחרונה על הטיפול בצעירים בני דור ה-Y ואשר אינם מצליחים להניע את עצמם מבית ההורים לחיים פעילים. מאמר מצוין, ממצה ומעמיק הסוקר את אפשרויות הטיפול בצעירים וליווי ההורים בתהליך, תוך שימוש בשיטות טיפול רלוונטיות ביותר לזמננו. והנה אחד שהניע את עצמו וגם יש לו מה להגיד לכל המלעיזים. שווה צפייה. ואם עוד לא קראתם את ניר העמדה של פורום הארגונים למען צעירים בסיכון (ספטמבר 2016), לכו על זה. בקרוב תיקיית גוגל משותפת גם לנושא נוער וצעירים – שלחו לי חומרים, מאמרים, עבודות תזה ועוד, ונוכל להעשיר את המאגר לטובת אנשי המקצוע.

ובהמשך לנושא הצעירים: ערך ויקיפדיה חדש יחסית ומומלץ בנושא "הפרעת קשב בגילאי הבגרות" – אמנם הפרעת קשב ברוב המקרים באה לידי ביטוי ראשוני בגיל צעיר אבל האטיולוגיה של הפרעת קשב במבוגרים לא שונה מזו שבילדים והיא אינה דועכת בגיל מסוים. בעבר נחשבה הפרעת קשב להפרעה הייחודית לתקופת הילדות, אך כיום יש הכרה בהימשכות שלה אל תוך החיים הבוגריםעקב אופייה הכרוני. היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם ולכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל (נערך מתוך ההקדמה לערך).

ועוד קצת דברים שקראתי השבוע, עניינו אותי וקשורים לעבודתנו המקצועית: למה "לי זה קשה יותר" בתוך אלכסון//מובי האמן והאיש רב הפעלים, הוציא סט של מוזיקה המתאימה ומיועדת למדיטציה, יוגה ומיינדפולנס. הורדה חופשית//שמונה וחצי דקות על מוטיבציה אצל מתבגרים עם עינת נתן, אצל טל ואביעד//

סופשבוע מצוין לכולם! שלחו ושתפו עם חבריכם וחברותיכם לתחום הטיפול בנוער וצעירים. הם רק ירוויחו, אתם יודעים. מיכאל

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

דגים טריים//פברואר 2017

בזמן האחרון דגתי לא מעט ואני רוצה לשתף אתכם קוראי הבלוג הנאמנים. גם אם רק חלק מהתוכן עניין אתכם, שתפו את אנשי המקצוע מתחום הטיפול והחינוך-טיפול בנוער ובצעירים. כדאי. סופשבוע מצוין לכם ולבני משפחותיכם.

20170202_110534

Disentis שוויץ, ינואר 2017

אתחיל מהסוף, כלומר מהימים האחרונים – הרבה ידע הופיע השבוע ברשת בעקבות "שבוע האינטרנט הבטוח". שם גנרי למגוון פעילויות רב אותם מובילים ארגונים ואנשים רבים וטובים ובמיוחד איגוד האינטרנט הישראלי. למתעניינים ורוצים להעמיק בנושא, צרו אתי קשר ישיר. בזמן האחרון החלו כל העוסקים במלאכה לשתף פעולה באופן הדוק ומדויק והתוצאות מתחילות להופיע.

"זה מה שמחכה לילדים ברשת" סרטון חדש, שלישי בסדרה הקוראת למאבק בבריונות והשיח האלים ברשת, הוקרן השבוע לראשונה בפתיחתו של הדיון המיוחד של ועדת המדע בכנסת לרגל יום האינטרנט הבטוח.

השבוע גם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הוציא הנחיה חדשה שקובעת באילו מקרים להעמיד לדין חשודים בהפצת סרטונים באפליקציות מסרים מיידיים וברשתות חברתיות, על פי "חוק הסרטונים". בין היתר נקבע כי ניתן להגיש כתבי אישום נגד קטינים שעשו זאת ושאין להם עבר פלילי. למה חשוב לנו לדעת את זה? כי "גם קטינים שיש ראיות שעברו על "חוק הסרטונים" יועמדו לדין, מאחר ש-"קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפת העבירה, גם כשמדובר בחשודים קטינים נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער". לא תמיד, או יותר נכון, לרוב נערים ונערות לא מודעים למשמעויות מעשיהם ברשת.

ועוד דגים מעניינים:

למי שלא מכיר את המושג "אבל מורכב" הנה מאמר ממצה ומעמיק // אלכסון ינואר 2017

"סולמות וחבלים" – זה השם שנותנת טלי פלג מדריכת אדלר לשיטת העבודה אשר מטרתה לעזור לילדים שלא להרגיש טוב על חשבון אחרים, תוך כדי שהם מנסים להתגבר על רגשי הנחיתות שלהם //הארץ//בלוג תיהנו מהילדים

הרבה מתלוננים וכותבים על דור ה- Y וזה בהחלט מעניינם המקצועי של המטפלים והמייעצים לצעירים. ראיתי כמה שיתפו את הפוסט והסרטון של סיימון סינק וכמה אמרו "ואללה, זה ממש מתאר מצב". ובכל זאת… ראיה ביקורתית ונקודות מבט נוספות לאמירות מוחלטות ומכלילות, חשובות תמיד. אז הנה תגובה אחת ואם מצאתם עוד, כתבו לי. ועוד בנושא צעירים: התחברו לפורום הארגונים למען צעירים בסיכון, עקבו אחר הפעולות והפעילויות. למשל, לימי עיון הממוקדים בסוגיות משמעותיות בתחום הצעירים במצבי סיכון. כאן טופס ההרשמה ופרטים באתר הבית.

ירדן לוינסקי כותב לא מעט על הפרעת קשב וריכוז וכדאי לעקוב אחריו ואחרי הבלוג הפורה שלו. הוא כותב על הרבה נושאים הקשורים לבריאות נפש וטיפול וכתיבתו לא דמגוגית ועשירה בתוכן פרקטי. הפעם אני ממליץ על הפוסט בנושא תרופות להפרעת קשב – מתאים מאוד להורים ומתבגרים המתנגדים באופן נחרץ ביותר לנושא הטיפול התרופתי, והפוסט על העבדות לטלפון החכם והצפצופים שלו "פאבלוב בטח מתהפך בקרבו". את הפוסט הזה אני מצרף לארגז הכלים (ע"ע).

ועוד לארגז הכלים: תרגיל מועיל בחמלה עצמית // הארץ // הבלוג של יהודית כץ

רובכם יודעים שאני מחבב שיחות TED שמעוררות לא רק השראה אלא מביאות כלים, רעיונות ותפיסות עבודה חדשות וחדשניות. אז הנה אחת לסופהשבוע. מתוך האתר: כשהעבודה שלהם נסמכת על כמה טוב אתם מדברים עם אנשים, אתם לומדים הרבה על איך לנהל שיחות — ושרובנו לא משוחחים ממש טוב. סלסט האדלי עבדה כמנחת רדיו במשך עשורים, והיא יודעת שהמרכיבים של שיחות טובות: כנות, קיצור, בהירות וכמות בריאה של הקשבה. בהרצאה מלאת ההשראה הזו, היא חולקת 10 חוקים לשיחות טובות יותר. "צאו החוצה, דברו עם אנשים, הקשיבו לאנשים," היא אומרת, "והכי חשוב, היו מוכנים להיות מודהמים." הזכיר לי מאוד את אופן העבודה שלמדתי מהטיפול הנרטיבי ואשר מוביל אותי בעבודתי עם מטופלים ובהדרכות עובדים. צרפתי את השיחה הזו לפוסט בבלוג הדן בדיאלוג, הקשבה ויצירת הברית הטיפולית נושא חשוב ומשמעותי מאין כמוהו.

 

כמו שחלקכם כתבתם ואמרתם לי, אין כמו לקבל הפתעה בדמות תיקיות גוגל משותפות המכילות הרבה ידע שהולך ונצבר בנושאים שונים בתחום הטיפול והטיפול בנוער. אז אם אתם עדיין לא – שוטטו בבלוג ומצאו את הקישורים. בקרוב אצור קיצורי דרך נוחים יותר וגם התיקיות עצמן, הולכות ונהיות מסודרות ועשירות יותר. ואיזה ממתק שיתופי יגיע הפעם? תיקיית ארגז הכלים ובו מתווספים עוד ועוד כלים לעבודה אישית וקבוצתית עם מתבגרים וצעירים (ובכלל וגם עם עצמנו וילדינו, אלא מה…). רוצים עוד "זרמי מידע" בתחום? הרשמו לבלוג וקבלו עדכונים על כל פוסט חדש, הצטרפו לדף הגוגל פלוס שלי ולדף הפייסבוק של קליניקה עברית. "ידע הוא כוח (מקצועי)".

סופשבוע מצוין ומקסים! מיכאל

 

פורסם בקטגוריה הדיאלוג עם המטופל, הורים דיגיטליים, הורים ומתבגרים, כללי | תגובה אחת

אסטרטגיות לשינה בריאה יותר

הבלוג חוזר לפעילות לאחר שינה לא קצרה ומה טוב יותר מאשר לכתוב על אסטרטגיות שינה…

לאחר הקריאה, אתם מוזמנים להצטרף לקהילת ידע מקצועית ומתפתחת בפייסבוק, אשר מצטרפת לקהילה הקיימת בגוגל פלוס, בתחום הטיפול בנוער וצעירים. הרבה ידע מקצועי אשר הולך ומצטבר – לשרות כל אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך-טיפול בנוער וצעירים.

שינה בריאה... סבא ונכד

אז נכון, כשסבא ונכד ישנים יד ביד זה אידאלי אבל אצל מתבגרים, שינה יכולה להפוך לעניין מורכב. מצד אחד, הם גדלים ומשתנים גופנית וקוגניטיבית דבר אשר משפיע על מעגלים רבים בחיים, כולל השינה. בזמן השינה גם מופרשים רבים מההורמנים הייחודיים לתקופת מעבר זו. אני פוגש לא מעט מתבגרים שמופתעים מעוצמת השינוי ולא מבינים מאיפה זה "נופל" עליהם. במקרה כזה, הסבר פסיכו-חינוכי יכול להרגיע אותם מאוד ולהפחית חרדת ביצוע. מצד שני, ההרגלים שלהם משתנים בתחומי חיים מגוונים. שינה היא הרגל שכזה וראו לדוגמה את ימי הקיץ ההפוכים אצל רבים מהמתבגרים והמתבגרות שסביבנו. ירדן לוינסקי מביא מספר אסטרטגיות לאלו שחווים קשיים בשינה. זה מתאים לכל גיל ומומלץ "לגזור ולשמור" לכל עת ובמיוחד לסיומי חופשות ארוכות כמו למשל, השבוע שלפני הראשון בספטמבר, כאשר "הפוכי השינה" מתחילים (או אמורים להתחיל) להתכונן לתחילת בית הספר.

והנה סרטון TED-ED קצר (4 דקות) המדגים ומסביר מה קורה כשלא ישנים מספיק. לטענת הכותבים, באמריקה 30 אחוז מהמבוגרים ו-66 אחוז מהמתבגרים לא ישנים מספיק. מספרים גבוהים מאוד ולדעתי תופעה מוכרת גם אצלנו בארץ.

 

כתבו והגיבו כאוות נפשכם. מעוניינים בעוד מידע? שאלו אותי. אבל קודם כנסו לתיקיה המשותפת בה ניתן למצוא את המאמר המדובר של ירדן לוינסקי, עשרת הדיברות לשינה בריאה (עברית), אסטרטגיות מיינדפולנס להרדמות קלה (באנגלית קלה), מדריך לעזרה עצמית שמתאים לילדים ובני נוער וכמובן למטפלים (אנגלית) ופרק יעיל ביותר מתוך ספר פרקטי בנושא (למען האמת שני פרקים – אחד כמדריך למטפל ואחד כחוברת עבודה להורים) ועוד… כמו תמיד, לאורך הזמן מתווספים מאמרים, פרוטוקולים ועוד פנינים. למתקשים בפתיחה ושמירה של הקבצים בדרייב שלכם, כתבו לי ואשתדל לסייע בצמצום "הפער הדיגיטלי" שלכם בכמה דקות קצרות.

תוספות מאוחרות לפוסט המקורי (מעודכן מרץ 2017, דצמבר 2017)

אלכסון: "בחיינו העסוקים, בריצתנו היומיומית, השינה נראית כתחזוקה, אולי כבריחה מן היומיום. אך השינה אינה רק עניין טכני, ביולוגי או בריאותי. היא עולם ומלואו וגם הזדמנות לפגישה אינטימית עם עצמנו: "ותרו על השליטה, לכו לישון"//מחקר עדכני: שלושה מתוך ארבעה אנשים הלוקים באינסומניה, יצליחו להפטר ממנה באמצעות טיפול CBT באמצעות הרשת//הפרעות שינה או הפרעות קשב? "הפרעות שינה מסוג חדש" באלכסון//עד כמה משפיעות התרופות להפרעת קשב וריכוז על השינה, אצל ירדן לוינסקי//סקירה מצוינת ב"אלכסון" על למה אנחנו ישנים//ומוזמנים להוסיף עוד בתגובות או במייל ישיר

4f70093aee801b4679ad187da7e2d5c7.jpg

מתוך: פינטרסט

פורסם בקטגוריה אסטרטגיות לשינה טובה יותר | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

הורים, מתבגרים ורשתות חברתיות – ואיפה אנחנו בתוך זה?!

בעקבות הראיון/כתבה עם תמיר ליאון והתגובות אליה, עברה על הרשת לפני כשבועיים סערה זוטא, כולל תשובות של תמיר ליאון עצמו במפגש אינטרנטי של עיתון "הארץ". את החלק של הויכוח באם תמיר ליאון הינו חוקר או "חוקר" אשאיר בצד, אבל חשובה ומשמעותית בעיני סוגיית "מצב הנוער". ניתנה תמונה קצת קיצונית המוכחת במאות ואלפי מפגשים עם בני נוער, לטענתו של ליאון ואני שואל, האם הגענו לאיזושהי נקודת שפל שיהיה קשה לעלות ממנה? ואולי יש צורך לחזור ולעסוק שוב ושוב בשאלות אתיקה ומוסר ולהפוך אותן להרגל.

שפל Cairns, AU

ומיד לאחר מן סערה הארץ והרשת שוב, בעקבות השקת האפליקציה "בליינספוט של דור רפאלי האח של", כמו שקוראים לה (כאילו זה הופך אותה למשהו שהיא לא הייתה קודם). כמובן תגובות מכל קצוות הקשת והרשת וגם לא אחרו להגיע השקת אפליקציות חוסמות "אפליקציות שיימינג אנונימיות". לא אחרו גם אלו שטענו (בצדק?) שכל הרעיון באינטרנט זה להיות אנונימי וכי השתקה שכזו תעשה רק רע, אפילו שהאפליקציה "בליינדספוט" מכוונת למקומות נמוכים. אז, מתי ראוי לחסום טכנולוגיה? מי מוסמך יותר או פחות לומר לנו המבוגרים ול"קובעי המדיניות" מה מצבו של הנוער כיום וכמה הוא מכור/סוציופת/ ועוד כלמיני מריעין בישין…? לדעתי עצם הדיון והשיח, מרענן ומוכיח שעדיין אכפת לנו.

ואז קם מישהו במשרד ממשלתי כלשהו ומקים "כח פעולה" למלחמה ב… כל דבר שלא יהיה ברשת (הפעם זה אלימות) או מישהו שאומר "בגילכם שיחקנו קלאס", כאילו זה עוזר.

כיצד ניתן ללוות הורים, ילדים ומתבגרים בכניסתם לעולם הרשתות החברתיות? והאם זה בכלל לגיטימי, שמטפלים ועובדי נוער ישוחחו על כך עם הורים ועם מטופלים? לדעתי כן ואני חוזר ואומר (וכותב) כי חובתנו המקצועית לעשות כן. מובן שיש צורך להבין בנושא (אחרת ניתפס כצבועים או סתם פתטים) וכמובן שבהתאמה למטרות הטיפול והתהליך עם הנער או הנערה ולא במנותק ממנו (אחרת ניתפס כלא מקצועיים ונאבד לקוחות מהר מאוד).

אני אומר להורים שיפה ששמעו הרצאות בביה״ס ובמתנ"ס, קראו מאמרים וצפו בסרטוני הדרכה, התקינו פילטרים למיניהם. מצוין! "מתי ישבתם בנחת ודיברתם עם הילד שלכם?" שום דבר אינו שווה ערך לשיחה אישית. התקשורת עם הילדים משמעותית יותר מכל! חשוב שהם ידעו וירגישו שלמרות כל הכפתורים, ההרצאות והיועצים, אין תחליף להורים. חשוב שהם ירגישו בטוחים לפנות ולשתף את ההורים, תמיד. גם כשזה מביך ולא נעים… ואם בטיפול בנוער עסקינן, אני מפנה לפוסט על דיאלוג בחדר הטיפול.

אתם לא חייבים להיות מומחים בתחום אבל לומר "אנחנו לא מבינים בכל האפליקציות האלו" יהיה לא בוגר ולא אחראי. גם לומר “לא" אוטומטי כאשר ילד או מתבגר מבקש לפתוח חשבון באחת הרשתות החברתית, יהיה לא אחראי. ויש עוד רשתות חברתיות חוץ מפייסבוק. ילדים ומתבגרים משתמשים גם באינסטגרם, ווטסאפ, טלגרם, ווייבר, סנפצ'אט ואחרים.

בפוסט הקודם הצעתי דרכים להבנה ולהשתלבות בעולם האינטרנט והרשתות החברתיות. היום אני ממליץ על מספר "כללי אצבע" לעבודה משותפת של הורים וילדיהם, עם כניסת הילדים לעולם הרשתות החברתיות. הכללים מתאימים לצעירים שבחבורה מאחר והבוגרים כבר מזמן "שוחים בזרם" הרשתות החברתיות והאינטרנט המגוון. הכללים עבורם יהיו שונים לחלוטין ועל כך בפוסט נפרד.

1 – "בא לי אייפון": התחילו את המסע לתוך העולם הדיגיטלי בכך שתלמדו את הילדים שלכם להיות אחראיים קודם כל על החומרה (המכשיר). חלק מהילדים משתמשים במכשירים יקרים מאוד ולדעתי אם ישלמו על המכשיר או יהיו שותפים בעלויות הרכישה או התחזוקה, הם יהפכו לאחראיים יותר עליו. איך? תלוי בגיל, הם יכולים לעבוד ולחסוך, אפשר גם ליזום עבודות בבית מעבר למטלות הקבועות ולהרוויח כסף (טיפול בגינה, מחסן, תיוק מסמכים עבור ההורים, בייביסיטר וחבריו…). צעירים מדי לעבודה? אזי המכשיר הוא של ההורים באופן מלא ולהחלטתם המלאה על אופן השימוש!

אם אתם מעלים סוגיה זו בטיפול, חשבו פעמיים קודם לכן ותכננו טוב. יש צורך בעבודה מקדימה ובאמון רב בניכם לבין המתבגרים והוריהם כדי שלא יווצר מצב בו המטופל חושב שאתם "נגדו".

2 – שאלו שאלות: אל תחששו לשאול שאלות פתוחות, כאלו שהתשובה היא לא רק כן/לא. שאלות שיפתחו דיון ומשא ומתן. שאלו את ילדיכם מדוע הם רוצים לפתוח חשבון בפייסבוק /אינסטגרם/וכו'. לכולם יש? בטוח?! למי מהחברים שלך? לפעמים מסתבר שכ-ו-ל-ם זה בסך הכל עשרה… וזה מכניס לפרופורציה. ומה אתה רואה שהחברים שלך עושים כשהם ברשת? שאלה מסוג זה פותחת פתח לשיחה בנושא תחביבים, יוזמה ואסרטיביות ברשת, תגובות וטרולים ועוד.

3 –"אני והחבר'ה": למדו את הילדים את המורכבות של כל רשת חברתית, יתרונותיה וחסרונותיה ובהתאמה לגיל ולערכים הנהוגים במשפחתכם (למשל, לא לדף הפייסבוק של 'האח הגדול' וכן ל'כוכב הבא').״מי יהיו החברים שלך באינסטגרם…?״ זה בדיוק הזמן לשוחח באופן פתוח על קשרים ואינטראקציות עם אנשים שלא מכירים ב"חיים האמתיים”. למדו אותם לא להיות בקשר (חברות/מעקב וכו') עם אנשים שהם לא מכירים או אנשים שלא מתאים להיות אתם בקשר. למשל, להציע חברות לחברים שלכם ההורים (לפעמים הרשת הציעה אותם באופן אוטומטי) לא תמיד יתאים כי התכנים שהם מעלים ומשתפים לא מתאימים לילדיכם. הילדים עוקבים גם אחרי קבוצות וכוכבי ספורט, סלבס וכוכבי רשת המהווים לעתים (אני מקווה) מודלים חיוביים לחיקוי. זו הזדמנות טובה לזמן של "ביחד". לשבת עם הילדים ולהיות מעורבים בתהליך הבחירה.

4 – תמונה אחת שווה אלף מילים: "אילו תמונות תשתף?" "אולי שלי, של חברים…". זו ההזדמנות לשוחח על התמונות אותן מעלים לרשת, למה? מתי? ואיך? כפי שציינתי בפוסט הקודם, אין כל כך פרטיות ברשת. ובנוסף לכך, שיקול הדעת בגיל ההתבגרות, איך לומר, מתפתח… אולי קשה לומר זאת אבל, על ילדים ומתבגרים לתת אמון מוגבל בחבריהם. הילדים כיום נולדים לעולם דיגיטלי ויש להם מושגים קצת שונים לגבי פרטיות ושמירה על חשבונות הרשתות החברתיות שלהם. לעתים, יש להם תחושה של "בטחון ופרטיות" והם מתייגים, מפרסמים תמונות ואפילו משאירים את המכשירים פתוחים לעיני כל.

5 – "הנני כאן": בדקו יחד את הגדרות שיתוף המיקום וודאו שילדיכם לא משתפים באופן לא מודע את המיקום הפיזי שלהם. טמונה כאן סכנה גדולה אשר רוב ההורים וילדיהם לא מודעים אליה.

6 – "אמאבא… אל תשאלו מה קרה!": וודאו שהילדים יודעים כבר מגיל צעיר, לבוא ולבקש עזרה באופן מידי כשיש בעיה. במרחב המקוון דברים יכולים לצאת מהר מאוד משליטה ותמונות, סרטונים וטקסט יכולים להפוך לוויראלים בתוך שעות ספורות. כאשר קורה משהו אצלם או אצל חברים קרובים וגם אם הם רק חושדים, חשוב שידווחו לכם. חשוב שידעו שאתם היחידים אליהם הם מדווחים ושאתם תמיד תהיו קשובים ומכילים, לא משנה מה קרה.

בטיפול בילדים ומתבגרים, במידה וצופים בקשיי תקשורת שונים במשפחה, אני ממליץ כי במסגרת הטיפול, גם אם לא עוסקים בהדרכת הורים, לקחת יוזמה ולעזור להורים ולילד ליצור מרחב בטוח בו הילד ידע שאם קורה לו משהו הוא יכול לפנות להוריו והם יעזרו לו בכל תנאי (כלל זה מתאים לא רק לתופעות רשת אלא לכל דבר שקורה).

7 – הצעת חברות: אם ילדיכם בטרום או תחילת גיל ההתבגרות (9 עד 13) אפשר להביא בפניהם רעיונות "חתרניים" שיתקבלו בהבנה. למשל, להיות "חברים" שלהם ברשתות החברתיות, או לפחות בחלק מהן (אפשר לחלופין להציע קרוב משפחה צעיר). כך אפשר לעקוב מרחוק אחר הפעילות ובאופן פסיבי (מומלץ). כאשר מגלים או חושבים שיש פעילות לא מתאימה, דונו על כך יחד ההורים והילד. לאחר זמן מה וכשרואים שהם הפנימו את כללי ההתנהגות, נוכל להסיר את החברות שלנו.

8 – "עצור סיסמה!": אם בעקבות התהליך שתיארתי אתם מתלבטים או חשים שהילדים שלכם אינם מוכנים עדיין לכניסה לעולם הרשתות החברתיות, קבעו תנאי סף. למשל, לדעת את ססמאות הכניסה. אם יש אמון ואין מה להסתיר, אין סיבה שהססמאות לא יהיו בידכם (לשימוש בשעת הצורך בלבד ולא לחיטוט, רכילות, ענישה וכו').

 

כותבת סתיו פילץ: "זכרו שילדים הם ילדים, ומתבגרים הם מתבגרים. הטעויות שנעשות ברשתות החברתיות – בריונות בפייסבוק, תמונות עירום בוואטסאפ ובעיות דימוי גוף בשל התעסקות בלתי פוסקת בתדמית, הן לא אשמת הטכנולוגיה. הן אמנם מועצמות על ידיה ומוצאות ביטוי דרכה, אבל בסופו של דבר היכולת של ההורים להגן על הילדים תלויה בקשר אתם."

ועוד טעימה קטנה אותה אפשר להקרין או לשלוח להורים, מה לעשות כאשר ילדיהם המתבגרים מסתגרים בחדר ומתחילים להתנתק מהמתרחש בבית ובמשפחה.

כתמיד, הלינקים ועוד ממתקי ידע מחכים בתיקיית הגוגל דרייב של הבלוג. הורידו, שתפו והפיצו. לייק ושיתוף דף הפייסבוק החדש שלי יתקבלו גם בברכה.

פורסם בקטגוריה הורים דיגיטליים, הורים ומתבגרים, מטפלים דיגיטליים, נוער דיגיטלי | כתיבת תגובה

8 כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות

דמיינו את עצמכם, כאילו אתם הילדים היום. ודמיינו שהרשת מוצפת בתמונות שלכם. אלו שההורים שלכם הדפיסו לאלבומים המשפחתיים לפני שלושים שנה ויותר. תמונות מהיום בו נולדתם. תמונה ראשונה של תינוק ערום וחייכן שמכריז שהגחתם לעולם, תמונה של האמבטיה הראשונה/השנייה/השלישית, תמונה של גיל שנתיים, הקקי הראשון בסיר… נראה לי שאתם מבינים את כוונתי ויכולים לחשוב על עוד הרבה סיטואציות דומות.

מציאות ואשליה. ו א י פ ה אני..?

כך מתחיל פוסט נוסף שפרסמתי בדף הפייסבוק של "קליניקה עברית". למעוניינים לקרוא אותו כמות שהוא, אפשר להכנס לדף (ובאותה הזדמנות גם לשתף ו/או לשלוח לסביבתכם הקרובה או להורים שאתם עובדים אתם). כאן בבלוג אני מעוניין להרחיב מעט יותר ולהביא תוספות המיועדות לאנשי המקצוע שעובדים עם מתבגרים והוריהם, בעיקר מרחבי הרשת כפי שבלוג זה מכוון אליו.

ולמי שפוסט זה מדבר אליה או אליו סינית, מוזמן לפנות אלי ולקבל הדרכה מקצועית המיועדת במיוחד לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול והחינוך – צמצום פער דיגיטלי. זה עובד וזה מתאים לכל גיל ולכל תחומי המקצוע. אל תשארו מאחור!

מטפלים ומייעצים למתבגרים והורים למתבגרים? 8 כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות

המשיכו ודמיינו שאתם ילדים. ובגיל 9 (8? 7?) אתם כבר מעלים בעצמכם תמונות. של כל בגד שקניתם, פרצופים מצחיקים, וסרטונים מצחיקים וכאלו שסתתתתם. עכשיו דמיינו שזה נמצא בכל מקום וזמין לכל (פחות או יותר). ועכשיו, כשאתם בני שלושים או ארבעים וניגשים למשרה זו או אחרת ומנכ"ל החברה צופה בכם ערומים ומאושרים עם הסיר קקי הראשון שלכם… לא רק מביך, אלא גם מזיק. נפשית, חברתית ותעסוקתית.

כמה חשוב וכמה לגיטימי בכלל, להעלות את הנושא של התנהגות ההורים ברשת, כאשר אנו נפגשים עם הורים למתבגרים שבטיפולנו? אני חושב שכן. כמו שפעמים רבות נשוחח אתם על הזוגיות, ההורות לילדים הנוספים בבית וההתבגרות שלהם עצמם, כך גם נעלה את הנושא החשוב הזה. כמה חשוב ולגיטימי לדרוש מעצמנו כמטפלים במתבגרים וצעירים להכיר ולדעת לעומק את החיים הדיגיטליים בכלל ואת אלו של הלקוחות שלנו? אני בטוח שכן. וכאמור, למי מכם שנמצא בפער דיגיטלי, מוזמן לפנות אלי ולקבל הדרכה מקצועית בתחום.

כבר כיום קשה לטפל בכמות המידע העצומה שבאה בעקבות השתכללות הטלפונים ורשת האינטרנט (לי למשל יש כיום יותר משישים ג'יגה של תמונות באלבום גוגל הפרטי שלי) וה"בום" הגדול יגיע בגילאים המאוחרים יותר של הילדים והוריהם. מה שעד לא מזמן נכח רק באלבום המשפחתי שאנו בחרנו למי להראות ולמי לא, נמצא היום באלבום הציבורי ופתוח לעיני כל כמעט. ומסתבר שאתם המבוגרים האחראים (והמטפלים והמטפלות) לדור ה-Z – דור הסלפי, האינסטגרם והסנאפצ'אט – כמעט כמו הילדים, לא מבינים לגמרי את כל המשמעויות של העלאת תכנים לרשת.

המשמעויות הפסיכולוגיות, נפשיות ובריאותיות לחשיפה המתמדת של ילדים ומתבגרים ברשת הולכת ונחקרת יותר ויותר בשנים האחרונות – העיסוק המוגבר ב"עצמי" והרדיפה הבלתי פוסקת אחר ההכרה החברתית עלולים ליצור קשיים רגשיים ונפשיים – אבל על כך כנראה בפוסט נפרד.

הנה מספר כללים עבור הורים למתבגרים, וכמו שכתבתי, גם למטפלים במתבגרים וצעירים:

1 – הכירו את כל הרשתות החברתיות ואת המערכות האינטרנטיות בהן משתמשים המתבגרים והצעירים (גוגל פלוס, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, סנאפצ'ט ועוד) ולא רק את אלו שאתם משתמשים בהן. ככל שתלמדו להכיר אותן מוקדם יותר, כך תוכלו ללמד את ילדיכם מגיל צעיר ואת המטופלים שלכם בחדר, את כללי ההתנהגות וההתנהלות המתאימים יותר. למידה אחרי אירוע תהיה תמיד עם תג מחיר גבוה יותר…

2 – בסך הכל אין כל כך פרטיות ברשת… למדו את שיטת הפרטיות של כל רשת חברתית. זה נשמע מתיש אבל יביא תועלת רבה בעתיד. בחרו בתור התחלה כללי פרטיות "נוקשים" יותר ועם הזמן הגמישו אותם לפי הצורך. הפנימו יחד את העובדה שכל מה שאתם מעלים לרשת, נמצא שם כמעט לתמיד! תמונות וטקסט כאחד. כל מה שהעליתם בפייסבוק למשל, עלול להיות בשימוש של פייסבוק לעשות בחומרים אלו כרצונם. כך גם החבר של החברה שיכול לראות חלק מהחומרים ה"פרטיים" לכאורה ולעשות בהם כל שימוש שירצה (ולפעמים שימוש לא ראוי).

3 – התנהגות ההורים כדוגמה אישית: הכללים שההורים החליטו לפעול לפיהם תופסים לגבי שני הצדדים. הם והילדים כאחד. מתבגרים יכולים להיות ביקורתיים מאוד (לרוב אפילו יותר מהרגיל) ואז ההורים עלולים להיתפס כבעלי מוסר כפול אם יעלו לרשת חברתית תמונה שעלולה להיות מביכה ומנגד העבירו ביקורת על תמונה דומה שאחד מהילדים שלהם העלה. במפגשים משותפים עם הורים ומתבגרים נושא האמון עולה לא מעט ולפעמים בלמידה מוקדמת וקצרה מאוד, ניתן למנוע מפגשים טעונים כאלו.

4 – למדו את עצמכם, את ילדיכם ואת הקליינטים שלכם שיח מכבד. כזה שמכבד את עצמך ואת האחר. לפעמים, במצבים קיצוניים, נושא זה ייקח הרבה זמן, משאבים ומאמץ אבל התוצאות החיוביות ייראו בטווח הרחוק. וכדברי הפתגם האתיופי "קס בקס אונקוללבאיגרו יהדל" (לאט לאט תלמד הביצה ללכת).

5 – צורת הביטוי ברשת (בכל אמצעי כמו טקסט, אימוג'י ואפילו תמונות) שונה מהותית מהאופן בו אנו מתבטאים במציאות. אם אמרתי משהו לחבר וטעיתי, אני יכול מיד להתחרט על כך ולתקן. ברשת זה "בלי חרטות" וקשה מאוד לתקן. אם אתם חדשים בעניין התחילו "בקטנה", לימדו מאנשים שאתם מעריכים את יכולת הכתיבה וההתבטאות שלהם ברשת ולאט לאט תתקדמו עד למידת החשיפה והביטוי שאתם מרוצים ממנה. זה יכול להיות בסיס לפעילות משותפת הורה/ילד וגם לפעילות משותפת מטפל/מתבגר ולפעמים הורים/נער.ה מטופלים/מטפל. גם כתיבה של מטפלים ברשת (כאשר כותבים ב"פרטי" וכאשר כותבים למטופלים, להורים, למסגרות וכד') היא שונה מהותית ונראה לי שעל כך צריך לכתוב בנפרד כי זה מורכב…

6 – בפגישה עם הורים, תנו להם משימה בה עליהם לדמיין את עצמם או את ילדיהם מנסים להתקבל לתכנית זו או אחרת בצבא, באוניברסיטה או במקום עבודה נחשק. שישערו מה יחשבו עליהם בצוות הגיוס לאחר התחקיר והסקירה שהם עושים ברשתות החברתיות (ואל תשלו את עצמכם, הם בהחלט עושים תחקיר כזה). אם המסקנה שלהם לא חיובית, התחילו לעזור להם לשנות את מנהגי העלאת התכנים שלהם ושל ילדיהם.

7 – לעולם! אבל לעולם! אל תתפתו לצלם תמונות מפתות, חושפניות או חושפות. למדו זאת את המתבגרים, ההורים וסביבתכם הקרובה. סכמו זאת עם בן/בת הזוג שלכם וכמה שזה לא קל, שוחחו על כך ועל 'סקסטינג' באופן פתוח עם המתבגרים. בכל גיל ניתן לעשות שיחה כזו עם ילדים ומתבגרים ובהתאמה לגיל (כן, אני יודע שגם בגילאים צעירים מאוד ילדים כבר נושאים אתם מכשירים חכמים ביותר). חשוב מאוד שמתבגרים וצעירים יסרבו בתוקף לצילומים חושפניים הדדיים עם בני/בנות הזוג שלהם וגם לא לצילום כל פעילות שיש בה אלמנטים פליליים כלשהם (למשל שימוש בחומרים, התנהגות מסתכנת). לפעמים, מתבגרים ומתבגרות מעדיפים להביא דילמות ומצבי קצה לחדר הטיפול ולא בבית. הם יודעים שלא ננזוף ונשפוט ומבקשים בסתר ליבם לפעמים, שנהיה גורם מתווך מול הוריהם. עזרו להם, למדו אותם תוך כדי כך "פתרון בעיות" ותמכו בהם ולוו אותם בתהליך בו הם מצליחים לשבת ולשוחח על כך עם ההורים ולא רק אתכם.

8 – אתם (ואני) אולי "מהגרים" בעולם הדיגיטלי אבל אתם מטפלים ואולי גם הורים לילידים בעולם זה. תהיו מודעים ונוכחים בחיים הדיגיטליים של המתבגרים והמתבגרות שבטיפולכם ובחיי ילדיכם ולא רק של עצמכם. תנו להם את המכשיר החכם אבל לוו אותם בתהליך. מצאו איזון בין לסמוך עליהם ובין ההשגחה עליהם. אם תשגיחו יותר מדי, הם לא ילמדו להיות עצמאיים ובנוסף ינסו להסתיר ולחמוק "מתחת לרדאר" בכל זמן שרק יכולים. מטעויות (לא קשות מדי) לומדים ועל טעויות (קשות מדי) משלמים…

הפוסט הבא יהיה המשך ישיר לפוסט זה: הורים, מתבגרים ורשתות חברתיות – ואיפה אנחנו בתוך זה?!

וגם, אם מעוניינים לקרוא עוד על הורות והורות למתבגרים, עברו לפוסט שעסק בנושא וממשיך להתעדכן לפחות פעמיים בשבוע.

עדכון נובמבר/דצמבר 2016

אני משתדל להמשיך ולעדכן את כל הפוסטים והתיקיות המשותפות בבלוג וכך גם כאן. לאחרונה משתדלים באיגוד האינטרנט הישראלי לצמצם את הפער בנושא פרטיות הילדים ברשת ומסמך אותו הציעו להסדרת הנושא.

פורסם בקטגוריה הורים דיגיטליים, הורים ומתבגרים, קליניקה עברית | תגובה אחת

יש מילה בעברית ל- PUBERTY?

מוכנים לחזור שוב לגיל ההתבגרות?!?

אתם עולים לרכבת הרים. הנסיעה מתחילה עכשיו ותסתיים עוד 4 שנים וכשנדמה לכם שהגעתם לתחנה האחרונה, אל תהיו בטוחים שלא מחכה עוד נסיעה…

כמטפל ואבא למתבגרים, אני ממליץ לכם לצפות בפרק זה מתוך סדרה של ה- BBC. סרט חובה לכל הורה! צפו פעם אחת לבד ופעם נוספת עם המתבגר/ת שלכם. במהלך הצפייה המשותפת יהיו רגעים מביכים, מפתיעים ומצחיקים, יכולות לעלות שאלות ואף להתפתח דיון.  ילדיכם יקבלו תשובות והסברים לחלק מהתחושות, הרגשות והחוויות הסוערות שעוברות עליהם. עצם הצפייה המשותפת מעבירה לילדיכם את המסר החשוב ביותר וגם ללא הרבה מילים הם ירגישו את התמיכה וההזדהות שלכם. כך תאפשרו להם בעתיד להרגיש נוח יותר לשתף ולהתייעץ אתכם.

הצפייה מומלצת להורים לילדים מגיל 10 או 11, צפייה משותפת מתאימה מגיל 12 או 13.

עריכה מעודכנת: עוד סרט של ה- BBC (בשלושה חלקים נפרדים) בנושא התפתחות הגוף בגיל ההתבגרות, על אף שמיושנים קמעה. מה שכן, האבולוציה לא השתנתה כל כך בעשרים וכמה שנים האחרונות. אולי הטלפונים הסלולריים שמופיעים בסרטונים…

את הפוסט הזה פרסמתי ממש היום בדף הפייסבוק החדש שפתחתי לאחרונה (אתם מוזמנים להכנס ולשתף בפייסבוק שלכם). בדף זה אני מעלה תכנים הקשורים לגיל ההתבגרות ולהורות למתבגרים והוא מלווה את האתר של הקליניקה שלי – "קליניקה עברית" – המיועד לטיפול במתבגרים וצעירים באמצעות האינטרנט. אני כמובן גם ממשיך להדריך עובדים ומנהלים מתחום הטיפול והעבודה עם נוער ובקרוב אפתח גם על כך דף מפורט יותר בבלוג זה.

מדי פעם, אביא וארחיב כאן בבלוג את הפוסטים מעמוד הפייסבוק, מאחר והם מתאימים מאוד לעבודה עם הורים ועם בני נוער. והשאלה שלי אליכם היום היא זו שרשמתי בכותרת: יש מילה בעברית למונח PUBERTY? איך בכלל מבדילים בין Puberty (בגרות מינית/גופנית), Adolescence או Adolescents (התבגרות, מתבגרים), ו- Teenagers (מתבגרים) ועוד… באנגלית, לכל אחד מהמושגים יש משמעות שונה. ובעברית…?

כתבו בתגובות ונעשה קצת סדר בבלגן.

שבת מצוינת לכולן.ם וחנוכה שמח!

פורסם בקטגוריה הורים ומתבגרים, התפתחות | כתיבת תגובה

דיאלוג, הקשבה ויצירת ברית טיפולית

על חשיבותו של הדיאלוג עם המטופל אין צורך לפרט. ואולי בעצם כן… בפוסט זה אני מציע לרענן את המובן מאליו ולאמץ גמישות ומחשבה מתמדת על האופן בו אנו בדיאלוג עם הנערות והנערים שנעזרים בנו ועם המערכות שסובבות אותם ואותנו. אנשי מקצוע (מתחומים שונים, לאו דווקא אנשי טיפול) בטוחים כל כך בדרכם, עד שזו מקדשת את האמצעים. וחבל. אנשי טיפול יודעים בצורה ברורה ביותר איך יש לשוחח עם הקליינטים שלהם. המרחב הטיפולי, הגבולות הברורים (חס וחלילה כמובן שלא לתת למטופל את מס' הטלפון הסלולרי או להסכים לווטסאפ) ואם מתחיל להשתנות משהו באופן בו מתנהל הטיפול, יש לשים לב ולהיזהר ממדרון חלקלק. האמנם? האם אין דרכים אחרות אשר אפילו מביאות לתוצאות טובות יותר ומי אמר שאיך שאנו עובדים זו השיטה הטובה ביותר??

{הפוסט ממשיך ומתעדכן… עדכון אחרון ינואר 2017}

HongKongWayToBigBudhaa20141020

הדרך לבודהה הגדול, הונג קונג 2014

הרעיון לפוסט עלה כשצפיתי ב"דיאלוג פתוח" – סרט דוקומנטרי אותו צילם Daniel Mackler פסיכותרפיסט ואיש רב פעלים ניו יורקי, על מערכת הטיפול בנפגעי נפש בלפלנד. הוא הושפע מאוד ממה ששמע על הסטטיסטיקה המדהימה של ריפוי פגועי נפש פסיכוטיים ונסע כדי להיווכח במו עיניו. הסרט לא קצר אבל קולע ונוגע בנקודות משמעותיות וחשובות ביותר בחייהם המקצועיים של מטפלים:

ובהמשך ישיר למונח "דיאלוג", נמצא המונח "החזקה". כמה חשוב להחזיק… ויש בזה דימוי חזק. של אחיזה, עד שזה יכול להכאיב לי בגוף אפילו שרק מדברים. כותב רועי סמנה בבלוג שלו באופן קצר וקולע ואף מצטט מאחד הספרים שלדעתי חייב לקרוא כל מטפל בבני נוער, "מישהו לרוץ איתו" של דויד גרוסמן. כותב רועי – ה״תינוקות״ האלו שאנו מנסים להחזיק יכולים לבעוט בעוצמה רבה ולדחות את ההחזקה שלנו, ובדרך עלולים אפילו להחליק ולהישמט מידינו, המנסות לאחוז בהם חזק בתוך הסיטואציה המסורבלת הזו. אמרתי דיאלוג, החזקה וכעת על "הקשבה בעולם של דיבור". כמה מתאימה הכותרת הזו של המאמר ב"אלכסון" למצב הקיומי התמידי שלנו בחדר הטיפול. לדבר, לשאול, לכוון ואפילו ללמד זה מצוין. אבל גם ל ש ת ו ק. ובתוך הלשתוק, יש הרבה ל ה ק ש י ב. ולפעמים זה קשה. מאוד.

וכאילו קראה את מחשבותי, ניצה ירום בשני פוסטים עוקבים בבלוג שלה בפסיכולוגיה עברית, מציעה קודם כל שהמטפל יבחן את קשייו בהקשבה למטופל בזמן נתון או בכלל. לאחר מכן היא דנה ביכולתו של המטפל לקיים שיח כן ואנושי עם המטופל באופן אחראי ורלוונטי לסיטואציה הטיפולית שבה מצוקתו וצרכיו של המטופל הם המוקד תמיד, כשהיא כותבת על סוגיית החשיפה העצמית או החשיפה האישית של המטפלים.

ואמשיך מכאן לשיחת TED משנת 2012 שהתפרסמה שוב לאחרונה בעמודי הפייסבוק השונים בארץ ונראה לי שרלוונטי מאוד להביא אותה כאן – ALYN SAKS, אשת אשכולות מדהימה מספרת על חוויות הסיכוזפרניה, האישפוזים וההתמודדות שלה עם המחלה. סיפורה הזכיר לי דוגמת מקרה אישית: קיבלתי טלפון אישי ממחלקת הנוער במרכז רפואי לבריאות נפש. רוצים להפנות אלי לטיפול נער בן 15, בן לאם מכורה אשר לא חיה בבית והוא גר עם סבתו בבת ים. לא אלאה בסיפור הארוך אבל הוא היה אחרי משבר ואשפוז והופנה לפנימיה פוסט אישפוזית. הפגישה הראשונה הייתה אחרי יומיים של ניסיון בפנימייה ובריחה/השעיה/פסק זמן בבית, תקראו לזה איך שאתם רוצים. "אני לא צריך טיפול, למה לי עו"ס? כל העו"סים רק עשו לי רע בחיים'" וגו'. התחלתי בכך שמבחינתי שלא יחזור לפנימייה. לאחר מספר שניות ארוכות של דממה והלם (כי חשב שאתחיל להטיף לו מוסר ולנסות להחזיר אותו לפנימייה) הוסיף הנער ואמר שרוצה ללכת לבית ספר תיכון רגיל ולהיות כאחד הנערים. כנראה חשב שגם הוא יכול להבהיל אותי עם האמת שלו… הסכמתי מיד לעזור לו. בלי וויכוח. את הטלפון ממנהל מח' הנוער שזעם על חוסר האחריות שלי, מהמסגרת הפנימייתית ועוד אחרים, הוא לא שמע. מבחינתו, התחלנו לסלול יחד דרך לאמונה בעצמו וביכולת שלו להגיע להשגים. שלא תהיה לכם טעות – לקח זמן לבניית הברית הטיפולית, אבל זה היה זמן איכות מאחר והשלבים הראשונים של הקשר היו אחרים ממה שהכיר, היו מלאים באמפתיה, בכניסה (גם פיזית) לחיים המורכבים מאוד שלו והליכה משותפת בדרך הפתלתלה. השלב הבא היה הסכמה מלאה של הנער להתחיל ללמוד בבית ספר תיכון פוסט אישפוזי (!) – לאחר הסכמה שלהם "לשחרר" אותו במידה ויגיע להשגים ושל בית הספר התיכוני ה"רגיל" בעיר לקבל אותו במידה ועמד בהישגים הנ"ל… את ההמשך אתם מן הסתם מנחשים. אמנם היו ירידות (אמא חזרה מגמילה והחליטה שאחרי 15 שנות אי-הורות היא רוצה להיות אמא במשרה מלאה אבל לצערנו הבן "פיטר" אותה ממזמן), אבל היו גם עליות והעליות החזיקו אותו מכוון מטרה. בכיתה י"ב כולל הבגרויות והגיוס לצבא כבר הייתי על תקן "מעודכן מדי פעם בסמס". כבר לא היה צורך בליווי כלשהו אבל מדי פעם כשראיתי אותו בעיר מסתובב עם החבר'ה ומבסוט מהחיים, התמלאתי גאווה. בעיקר בו אבל גם בנו. במקצוע שבחרנו ומאפשר לנו לעשות עם אנשים דרך לא קלה ולפעמים (לפעמים) לראות אותם מגיעים לאן שרצו להגיע.

"אנו נדרשים להתאים את העמדות שלנו בנוגע לקצב בניית המרחב הטיפולי והברית הטיפולית בהתאם למטופל שאנו פוגשים, בייחוד כשמדובר במתבגר. עלינו להרהר בעמדה שלפיה איננו יכולים להשיג הישגים משמעותיים בזמן קצר ולערער עליה. עמדה זו עוצרת בעדנו להעז להחזיק בכאב כבר בפגישה הראשונה. זאת בעיקר משום שאופציה רלוונטית זו אינה נמצאת בתודעתנו. עם זאת, עבור המתבגר פעמים רבות זהו צורך חיוני." זהו ציטוט מהמאמר המרתק "טיפול דינמי קצר מועד במתבגרים" של יעקב יבלון, אותו אצטט מן הסתם בפוסטים נוספים, כי הוא כל כך מדויק בכתיבה שלו על מתבגרים בטיפול ועל בניית הקשר איתם! ולא משנה איזה סוג טיפול זה. גם בטיפול ב- CBT יבואו לידי ביטוי מאפיינים אלו עליהם מדבר יבלון.

ולסיום, ההתחלה: אחד מהיסודות – אמפתיה. מאמר מקיף ומלא בדוגמאות (אנגלית, לא מסובך) על שבירת הגבולות עם האמפתיה ביחסי עו"ס/מטופל. אני אוהב מאמרים הכתובים על ידי עו"סים על עבודתם והמורכבות שבה. וכשזה מעמיק ומביא דוגמאות חיות מהשטח, זה מעורר השראה."גם מטפל הוא בן אדם, לא?" – כתבה על אם שכולה אשר הוציאה ספר על מסע חייה ועל הטיפול הכושל ותובנות רבות על טיפול באופן כללי. "הרגשתי שהיא מאולפת, כבולה לכללים ולשיטת הטיפול שלמדה, בזמן שאצלי היתה הצפה רגשית. אני קילפתי מעצמי עוד שכבה ועוד שכבה, חשפתי עוד תא סודי, והיא הביאה הרבה הקשבה, אבל גם תגובות של ריחוק רגשי, בלי הבעה ובלי שום אמירה משלה. התגובה הזאת החלישה אותי וגרמה לי להרבה שאלות עם עצמי. חשבתי שיש החמצה גדולה בטיפול הזה". עבורי, היו אלו מילים קשות מאוד לקריאה. אם מי מהקוראים פוסט זה קרא את הספר, אשמח להוסיף לבלוג חוות דעת. את הסרטון הזה על ההבדל בין אמפתיה לסימפטיה חלקכם וודאי מכירים וגם אם כן, אני ממליץ לראות שוב. תמיד מרענן ולפעמים אפילו מומלץ להראות לנער או נערה בפגישה. הם עלולים ללמוד מכך משהו ולהיות חברים טובים יותר לחבריהם ולאחרים… מי ייתן!

ולסיכום הפוסט והנושא, מאמר קצר וממצה (כמו שאנחנו אוהבים) מאת ד"ר איתמר לוי-פרנק, על חשיבות הברית הטיפולית. סקירה מצוינת של הנושא, יחד עם הצגת מחקרים רבים שנעשו בתחום. כל התורה.

תוספות מאוחרות: "מילות קסם" הוא מאמר שקורא תיגר על משפטים בנאליים שאנשים רגילים לומר כדי להקל על האחר שנמצא במצוקה, אבל גורמים בדיוק להיפך | "לדבר עם מתבגרים בסיכון: התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית" הנו ספר המתאר את שיטות ההתערבות המומלצות והמתאימות ביותר לעבודה עם נוער בסיכון והנפוצות ביחידות לקידום נוער, מסגרות חוץ ביתיות וכדומה. הספר כולל דוגמאות והדגמות והוא פרקטי מאוד | בבלוג העשיר בידע ושופע יצירתיות של אמנון רולניק, אפשר למצוא את "שמע פסיכולוג" – פודקאסט עליו אני ממליץ שוב ושוב. בנושא עליו כתבתי היום, רולניק מדבר וכותב הרבה וכאן אני ממליץ לשמוע שתי שיחות: האומנם אמפתיה מרפאת? על פסיכותרפיה עם אורנה גרוניך וגם על אמפתיה ופסיכותרפיה או "אמפתיה היא כמו חמצן לנפש" עם Lou Agosta | אני ממליץ על הרשימה של אייל שדה בפסיכולוגיה עברית על אוליבר סאקס זצ"ל, חייו המרתקים והאופן בו המציא מחדש את השיח וההקשבה עם המטופלים שלו | למעוניינים בסרטונים ללמידה, השראה, פתיחת נושא בישיבות צוות ועבודה קבוצתית – פלייליסט עם 8 שיחות TED על The art of meaningful conversation   מבעד למחוות של חולין – הרהורים על זמן טיפול. פוסט מיוחד של ליאור גרנות בפסיכולוגיה עברית ועוד בפסיכולוגיה עברית, מתבוננים אור הראבן ונעמה הוכברג בגבולות המרחב הטיפולי, ותוהים האם ואיך ניתן להגמיש ולהרחיב אותם. הדיון שהם עורכים באפשרות להתאים את הסטינג הטיפולי לצרכי המטופל מתייחס בעיקרו למצבים בהם נדרשת התערבות טיפולית מחוץ לגבולות הקליניקה וכן לעקרונות המנחים שמסייעים בהגמשת הגבול מול המטופל באופן שמיטיב עם התפתחותו. בנוסף לכך מתייחסים המחברים גם להגמשת גבולות ההתפתחות המקצועית של המטפל מול הנורמות שהפנים במהלך הכשרתו, שנחוצה כדי להיפתח לאפשרויות טיפול בסטינג שונה 

 

את המאמרים ורוב החומר מהפוסט הזה ניתן למצוא בלינקיה בענן שלי. הקוראות מוזמנות להעיר ולהוסיף בתגובות וכמובן אשמח להעברה לעמיתות שישמחו בעצמן להעשיר את עולמן המקצועי. הבלוג מיועד לנשים וגברים כאחד ואין משום נקיטת לשון נקבה אלא רק משום שבפעם הבאה אנקוט בלשון זכר.

פורסם בקטגוריה הברית הטיפולית, הדיאלוג עם המטופל | תגובה אחת

הורים והורות למתבגרים

השבוע מתמקד הבלוג בידע על הורות והורות למתבגרים ברשת. פרט לקישורים בפוסט יש עוד מקורות בתיקיה המקושרת וכל המעוניין בעוד מקורות או בתחום ספציפי, כמו יחסי אמהות-בנות למשל, מוזמן ליצור אתי קשר. שבת מצוינת, מיכאל

עדכון//ינואר 2016//הפוסט ממשיך ומתעדכן באופן תדיר מתוך ידע בנושא ברשת//הנכם מוזמנים להוסיף גם ממקורות שיש בידכם על מנת להגדיל את המאגר לטובת כולם!

ידיים באדום

טיפול משפחתי? כך עושים זאת הסימפסונים


״עושים להורים בית ספר – גבולות ברורים, חום, תשומת לב ושבחים הם המרשם להורות טובה. האם ניתן ללמד אותם?״ מאמר מתורגם לעברית ב״אלכסון״. וממול, כמה הקשר בין בני הזוג משמעותי לגידול הילדים – שיחה על פרשת "תולדות" באור חדש וחופשי: דב אלבוים מארח בתוכניתו "מקבלים שבת" את הדי שלייפר יועצת זוגיות ומטפלת "אימאגו" מיוחדת במינה. והנה יאיר ניצני בטור המביט בהומור על כל אלו. בכתיבתו הוא "עושה בית ספר" לבית הספר שהמתבגרת "עושה" לו…


יום העיון החמישי של מרכז ״אייכה״ להורות מגדלת, היה השנה בנושא ״תרומת השפה המגדלת לטיפול בהפרעות קשות״. לדעתי יכול להיות מעניין ומלמד גם למי שלא מכיר את ״השפה״ של איתן לבוב [דגתי בקהילת ילדים ונוער בסיכון]. ואם כבר עסקינן בפוסט על הורות למתבגרים, אני ממליץ להכנס לאתר של ״אייכה״ ולמצוא שם אוצר של מאמרים, סרטונים וקישורים בנושא.


"הורות במחשבה שניה" הוא ספר חדש של ד"ר דרור אורן, פסיכולוג קליני, מרצה ומדריך. לד"ר אורן אתר עשיר בידע ומאמרים להורים ולאנשי מקצוע (בנפרד) ואזור שלם בנושא הורות והורות למתבגרים. לאחרונה צרף גם פרק מתוך הספר.


תמיד שווה לקרוא ולפעמים לחזור ולקרוא (גם אם לא לגמרי מסכימים עם הגישה) את הספרים של פרופ' חיים עומר. רוב הספרים מתאימים לטיפול באוכלוסיית ילדים ומתבגרים עם בעיות התנהגות קשות (ספרי הסמכות החדשה למיניהם) ולאחרונה גם ספר המתאים להורים ולמטפלים במתבגרים "נורמטיביים": "עולם של פיתויים". באתר פסיכולוגיה עברית מצורף גם פרק באדיבות המחבר וההוצאה.


"עוף גוזל, אך אל תגביה טוס כמו איקרוס". מאמר מאת אלה בר, המסכם יום עיון מעניין בנושא התבגרות בתוך המשפחה. טווח רחב של גישות ותובנות מעניינות.


אסופות מאמרים בנושא הורות, טיפול משפחתי והדרכת הורים ניתן למצוא באתרי האינטרנט של: ת.ל.מ (תחנת הקיבוצים), האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, מכון ברקאי, מכון שינוי, מרכז dulwich, כל הטורים של עמוס רולידר בויינט, סופר דדי, חיים עמית בעין החורש, המרכז להעצמה הורית (חיים עומר), טיפול נרטיבי ישראלי, וכל המרבה הרי זה משובח (ואפשר להעביר אלי עוד אתרים ואוסיף לרשימה).


"לפוצץ את המשפחה הגרעינית" – תינוקות מבחנה, אימהות פונדקאיות, משפחות חד-הוריות, אבות הומואים – העידן המודרני מגדיר מחדש את מושג המשפחה. ומה שלום הילדים? טוב, תודה {אלכסון}


"לילדים של היום אין גבולות – וההורים חייבים לזרום עם זה" אומר אליחי וידל בבלוג שלו "אבא דיגיטלי" ונותן בהם סימנים. ואיך אפשר לפתור את "חוסר המשמעת" הזה בלי צעקות ואיומים?


ולסיום – הזמנה ליצירה – בלוג מקסים המביא הצעות רבות לפעילויות יצירתיות של הורים יחד עם ילדיהם. הפוגה ממסכים כבר אמרנו?



תוספות מאוחרות: אורית אלפי כותבת על "חוסר אונים הורי" וממלאת את המאמר שלה בדוגמאות וכלים פרקטיים/ענת בירן כותבת בערוץ ההורים בויינט, עשר עצות שיעזרו להורים למתבגרים להתמודד//חיים עמית כותב להורים עצות כיצד להיות המנהיגים ולא המונהגים בבית///למה מגיל מסוים ילדים מתביישים בהורים שלהם. כתבה קצרה וממצה בגלריה הארץ////איך מגדלים ילדים מוצלחים? מיכל דליות ב'מאקו' על ניסוי המרשמלו/////מתי ולמה עדיף לתת לילד לנצח, מאמר מתורגם מהניו יורק טיימס/////למה להאט את סדר היום של הילדים יכול לעשות להם רק טוב. בתוך 'שקט' של סוזן קיין/////

 

 

כמו תמיד כל הקישורים והפעם עוד הפתעות רבות וטובות בליניקיה

פורסם בקטגוריה הורים ומתבגרים, כללי, משפחה | כתיבת תגובה

דגים ברשת 5.6.2015

שלום לכולם!

השבוע בבלוג, פוסט שיגוון ויעשיר את קריאת סופהשבוע שלכם: מה עושים כאשר רואים פוסט אובדני ברשת? (ועוד מידע על אובדנות), על הקשר בין בני נוער שסבלו מבריונות ודכאון, שני כנסים מעניינים, ראיון חשוב עם קצינת ברה״ן הראשית של צה״ל ועוד. אתם מוזמנים לשוטט בבלוג ולקרוא פוסטים קודמים, וכדי להשאר מעודכנים הרשמו לבלוג וקבלו עדכון במייל על כל פוסט חדש.

קריאה מהנה! מיכאל

 

sheeps and rocks

New Zealand – Elephant Rocks

מדריך: מה עושים כאשר רואים פוסט אובדני ברשת? אובדנות היא אחד מגורמי המוות הראשונים אצל מתבגרים וחשוב להיות מודעים לכל אספקט. ורד שביט, בעלת הבלוג המצוין ״אבק דיגיטלי״, כתבה לאחרונה על נושא זה והעלתה את המדריך לרשת. בעיני זהו פוסט חשוב ביותר ועל כל עובד נוער באשר הוא לקרוא ולשנן. ורד שמחה לקבל תגובות והערות ומעדכנת את המדריכים שלה בבלוג באופן תדיר [״אבק דיגיטלי״]. שימו לב לכל הקישורים המועילים בסוף הפוסט. חוצמזה, מומלץ לקרוא את ״המדריך להתמודדות דיגיטלית לאחר המוות״ אותו כתבה ורד. מאמר מעניין נוסף שהתפרסם ממש לאחרונה מנסה להסביר מדוע מתאבדים הרבה יותר גברים מנשים – ״הגברים אינם בוכים בלילה״ של וויל סטור במוזאיק [אלכסון] ומשער שהסיבה היא ״פרפקציוניזם חברתי״. חשוב ומעניין!


דו״חות מחקר: שני דו״חות מחקר מעניינים של מכון ברוקדייל הרלוונטיים לתחום הטיפול במתבגרים: "360 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון" פועלת ב-7 השנים האחרונות בהובלת משרד הרווחה ובשותפות 4 משרדים נוספים. כיום פועלת התכנית ב-170 יישובים. דו״ח המחקר שלפנינו (תקציר ודו״ח מלא) התבסס על נתונים שנאספו בתשתית המידע היישובית (תמ"י) על אודות הילדים ובני-הנוער שקיבלו מענים דרך התכנית הלאומית בשנים 2013-2012. הדוח מציג: (א) ניתוח צרכים ומאפיינים של ילדים ובני נוער שמקבלים את המענים דרך התכנית הלאומית; (ב) ניתוח השינוי במצב הילדים בהתבסס על הדיווחים בנקודת הכניסה למענה וכעבור שנה של השתתפות במענה, וזאת בהתייחס ל-3 מענים נפוצים בקבוצות הגיל השונות. הדו״ח השני הוא על התכנית "מחסות לעצמאות" – תכנית לליווי בוגרי מעונות רשות חסות הנוער עם יציאתם לחיים עצמאיים. התכנית מופעלת מאז 2010 על-ידי עמותת עלם באמצעות רכזות המלוות באופן אישי ואינטנסיבי את הבוגרים, תומכות בהם ומסייעות בפנייה לשירותים. התכנית מופעלת במימון משרד הרווחה ובתמיכת קרן גנדיר. מחקר ההערכה שערך המכון על התכנית נועד לבחון את שילוב הבוגרים בקהילה ואת תרומתה למשתתפים. הדו״ח בחן את יישום התכנית לצורך שיפורה וקבלת החלטות על המשך הפעלתה. המידע נאסף בשנים 2011–2013 באמצעות ראיונות עם גורמים מחסות הנוער, צוות התכנית ונציגים משירותים בקהילה ועם בוגרים שהיו לקראת סיום התכנית וכן באמצעות שאלון לרכזות על כל הבוגרים שהשתתפו בתכנית בתקופת המחקר.


מחקר 2: מחקר שנעשה לאחרונה מגלה כי כשלושים אחוז מהמבוגרים הלוקים בדיכאון, סבלו מהצקות ובריונות בגיל ההתבגרות. מצד אחד זה קצת ברור מאליו אך מצד שני, תמיכה מחקרית כמותית בהשערות יכולה לקדם בטיפול. איך? בשאלת שאלות, בהכוונה של מתבגר שסובל מהצקות ובריונות לעזרה נפשית, בהעברת הידע שלנו כמטפלים על כך שדיכאון היא אחת התוצאות של תקופה כזו בילדות, להורים, אנשי חינוך וטיפול.


כנס 1: 6.7.15 המכללה האקדמית תל חי, ״הזדהות: תוקפן, קורבן ומה שבניהם״. נושא חשוב, מרצים מהשורה הראשונה, סדנאות מצוינות ונוף גלילי משגע.


כנס 2: כנס סקס אחר 15. השנה הכנס במתכונת מיוחדת של שולחנות עגולים בהשתתפות אנשי אקדמיה ופעילים קהילתיים, זאת לציון יום ההולדת החמש-עשרה לכנס! הכנס יתקיים ב 14.6 (יום א) באוניברסיטת תל-אביב. הכניסה חופשית והקהל מוזמן בחום! תכנית הכנס בלינקיה הרגילה בתחתית הפוסט.


ברה״ן בצה״ל: ״הלם קרב יעבור מהעולם רק כשיפסיקו להילחם״. מסכימים? ראיון עומק עם אל״מ קרן קינת הקב״נית הראשית של צה״ל. ממולץ קריאה לכל מי שעובד עם מתבגרים לפני ואחרי גיוס ולהיכרות עם תפיסת העולם של ברה״ן בצה״ל [מאקו, דגתי אצל ״רצים עם רמי״]


מחאה: ״זה לא רק מכנסונים, זו דרישה לחינוך אחר בבתי הספר״. אני תמיד אוהב לשמוע את קולם של המתבגרים, שזוכים לתרגל הלכה למעשה דמוקרטיה. בתקווה שנוכל תמיד לשמוע ולהשמיע את דעתנו… בתוך כל הקולות ב״מחאת המכנסונים״ מרענן לקרוא רשימה קצרה ורהוטה של נערה, תלמידת י״ב רותם אלישע [שיחה מקומית]


לא מוותרים על אף אחד: ״אף ילד לא נותר מאחור… האמנם?״ תרגום לעברית של הרצאתו המאלפת (כרגיל) של סר קן רובינסון בכנס TED 2013 על הנשירה באמריקה [הגיע זמן חינוך]. יהיה מעניין לראות את תגובות קוראי הבלוג העובדים בקידום נוער. כמה זה מזכיר את ״לא מוותרים לאף אחד, לא מוותרים על אף אחד״ של ק״נ בארץ…? אפשר גם לצפות בוידאו עם תרגום לעברית כאן או להוריד את הקובץ שנמצא בלינקיה של הבלוג. קן רובינסון מזכיר גם את מערכת החינוך של פינלנד. אז הנה ראיון שנערך לאחרונה עם פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך [הארץ דה-מרקר].


בריאות נפש: אצל אחוז גבוה מפגועי הנפש אשר לקו בסכיזופרניה מתפרצת המחלה בגיל ההתבגרות. סמדר בן עמי כותבת במאקו על בנה הסכיזופרן ועל ״מסע משפחתי לצד סכיזופרניה״. שיעור חשוב בהורות, קבלת האחר והשונה ובעיקר למידה. למידה על איך לא לפחד ממחלות נפש ופגועי נפש. מעורר השראה כבר אמרתי?


ואחרון חביב – המדריך למטפל.ת 2: ד״ר ניצה ירום מערערת על האקסיומה שלשתוק בטיפול זה תמיד טוב. נסו ליישם ותגלו עולמות חדשים…


כנסו ללינקיה בגוגל דרייב וגלו גם שם עולמות חדשים. שבת שלום! מ׳

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה