מה דגתי השבוע #2

דנה בויד העלתה לרשת להפצה בחינם את ספרה החדש על חייהם החברתיים של מתבגרים מרושתים. כאן היא מסבירה למה – כי המסר חשוב לה והיא לא התכוונה להרוויח עליו. [Zvia Elgali]


יצא גיליון חדש של הד החינוך בנושא: חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל


וב"ארץ אחרת" על התאגדויות העובדים ההולכות ומתרבות. גם נציג תכנית היל"ה בקידום נוער מופיע וגם נציגת העו"סים.


בתוך הארץ: הורים, צאו למתבגרים שלכם מהווריד. תמר רותם כותבת משובח על הספר "ילד טוב דיו". "כשהם נולדים אין דבר מדהים מהם. בצעדים הראשונים, במלים הראשונות, כשהם זקוקים לכם – אתם מתפקעים מאהבה. אבל איך מתמודדים איתם כשהם מתבגרים, והילד הקטן הופך גס רוח, שם עליכם קצוץ, מתנהג בצורה משפילה ומזלזלת ונמנע ממגע?. איפה אתם טועים, ואיך מתמודדים עם השתנות הקשר."


איך בתי ספר בעולם מתמודדים עם אלימות


לומדה להכרות עם עולמן של נערות במצבי סיכון ומצוקה בישראל: בזמן קצר, במועד ובקצב אישי, ניתן להכיר "על קצה המזלג" את תמונת המצב של נשים ונערות במצבי סיכון בישראל היום, ואת הערכים המוספים שיש בקידום שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא בחייהן. ניתן להגיע לחומרי קריאה והעמקה נוספים בעזרת קישור, הנמצא בראש כל אחד ממסכי הלומדה. להלן קישור ללומדה [ג'וינט-אשלים, אדוה ברקוביץ-רומנו (מנהלת תכניות נערות וצעירות, תחום צעירים]


עורבות חברתית וקהילתית" במערכת החינוך – חובה או התנדבות? [זירת הדעות של דה-מרקר]


תעסוקת נוער וצעירים: "העבודה שתכניס לכם עד 22 אלף שקל בחודש!"


"הכפתור האדום" – ארגון חדש למניעת אלימות. מיזם של גלעד האן


"גיל ההתבגרות – אפשרויות חופשיות והשפעתן על פיתוח זהות." [טלי אוסטרובסקי ואנדריאה לזר ממכון ברקאי]


רבים שואלים אותי על תסמונת אספרגר בזמן האחרון. בנושא זה אני ממליץ לקרוא את המאמר מאיר העיניים "הפרעה בתקשורת חברתית – היבט חיובי של שינוי אבחנתי". על השינוי ב DSM5. [פסיכולוגיה עברית]


ספר חדש מתורגם ומומלץ – שיטות בטיפול קוגניטיבי של רוברט ליהי. "ד"ר ליהי מציג שפע של שיטות יצירתיות, חדשניות ושימושיות. ההסברים שבספר זה, המוצגים בפירוט עשיר, יעזרו לקלינאים מתחילים ומתקדמים כאחד לבנות את כישורי הטיפול הקוגניטיבי שלהם."


ולסיום, קצת רוח:

"לא קל לכתוב על חמלה כשעוצמות הסבל והאלימות שבהן אנו חיים חזקות כל כך. לא קל להישאר נאמן לדרך של חמלה כשאיומים קיומיים מתדפקים על דלתות ביתנו השכם והערב. לא קל להבין מהי חמלה אמיתית כשלעתים האחר נראה כל כך שונה, כל כך מאיים, כל כך מסוכן. לא קל להיות אנושי כשגבולות האנושיות, המוסריות והחמלה מוגדרים כל יום מחדש, וכשנראה שעם כל יום שעובר, אנו נותרים עם פחות סבלנות, פחות סובלנות, פחות מרחב נשימה, פחות הבנה, פחות חמלה. לא קל, אבל בדיוק בזמנים שבהם זוהי התחושה הכללית – הכרחי.
לא קל – אבל גם לא בלתי אפשרי; אחרי הכל, מי אמר שהדרך לשחרור מסבל אמורה להיות קלה? ודאי שלא הבודהה. מי אמר שלהשתחרר משמע לחיות בגן של ורדים? ודאי וודאי שלא הבודהה. במסורת הבודהיסטית, מסמל פרח הלוטוס את ההתעוררות והשחרור מהסבל. אבל במסורת הבודהיסטית לא שוכחים גם להזכיר שוב ושוב שלוטוסים צומחים רק בביצות, ורק כששורשיהם נטועים בבוץ וברפש. דרך הבודהה אינה עוקפת את הסבל, היא חוצה אותו, צולחת אותו, אל השחרור מן הסבל, בחמלה." יובל אידו טל מתוךבודהיזם – מבוא קצר

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הורים ומתבגרים, המלצות ספרים, חייהם החברתיים של מתבגרים, נערות במצבי סיכון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s