8 כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות

דמיינו את עצמכם, כאילו אתם הילדים היום. ודמיינו שהרשת מוצפת בתמונות שלכם. אלו שההורים שלכם הדפיסו לאלבומים המשפחתיים לפני שלושים שנה ויותר. תמונות מהיום בו נולדתם. תמונה ראשונה של תינוק ערום וחייכן שמכריז שהגחתם לעולם, תמונה של האמבטיה הראשונה/השנייה/השלישית, תמונה של גיל שנתיים, הקקי הראשון בסיר… נראה לי שאתם מבינים את כוונתי ויכולים לחשוב על עוד הרבה סיטואציות דומות.

מציאות ואשליה. ו א י פ ה אני..?

כך מתחיל פוסט נוסף שפרסמתי בדף הפייסבוק של "קליניקה עברית". למעוניינים לקרוא אותו כמות שהוא, אפשר להכנס לדף (ובאותה הזדמנות גם לשתף ו/או לשלוח לסביבתכם הקרובה או להורים שאתם עובדים אתם). כאן בבלוג אני מעוניין להרחיב מעט יותר ולהביא תוספות המיועדות לאנשי המקצוע שעובדים עם מתבגרים והוריהם, בעיקר מרחבי הרשת כפי שבלוג זה מכוון אליו.

ולמי שפוסט זה מדבר אליה או אליו סינית, מוזמן לפנות אלי ולקבל הדרכה מקצועית המיועדת במיוחד לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול והחינוך – צמצום פער דיגיטלי. זה עובד וזה מתאים לכל גיל ולכל תחומי המקצוע. אל תשארו מאחור!

מטפלים ומייעצים למתבגרים והורים למתבגרים? 8 כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות

המשיכו ודמיינו שאתם ילדים. ובגיל 9 (8? 7?) אתם כבר מעלים בעצמכם תמונות. של כל בגד שקניתם, פרצופים מצחיקים, וסרטונים מצחיקים וכאלו שסתתתתם. עכשיו דמיינו שזה נמצא בכל מקום וזמין לכל (פחות או יותר). ועכשיו, כשאתם בני שלושים או ארבעים וניגשים למשרה זו או אחרת ומנכ"ל החברה צופה בכם ערומים ומאושרים עם הסיר קקי הראשון שלכם… לא רק מביך, אלא גם מזיק. נפשית, חברתית ותעסוקתית.

כמה חשוב וכמה לגיטימי בכלל, להעלות את הנושא של התנהגות ההורים ברשת, כאשר אנו נפגשים עם הורים למתבגרים שבטיפולנו? אני חושב שכן. כמו שפעמים רבות נשוחח אתם על הזוגיות, ההורות לילדים הנוספים בבית וההתבגרות שלהם עצמם, כך גם נעלה את הנושא החשוב הזה. כמה חשוב ולגיטימי לדרוש מעצמנו כמטפלים במתבגרים וצעירים להכיר ולדעת לעומק את החיים הדיגיטליים בכלל ואת אלו של הלקוחות שלנו? אני בטוח שכן. וכאמור, למי מכם שנמצא בפער דיגיטלי, מוזמן לפנות אלי ולקבל הדרכה מקצועית בתחום.

כבר כיום קשה לטפל בכמות המידע העצומה שבאה בעקבות השתכללות הטלפונים ורשת האינטרנט (לי למשל יש כיום יותר משישים ג'יגה של תמונות באלבום גוגל הפרטי שלי) וה"בום" הגדול יגיע בגילאים המאוחרים יותר של הילדים והוריהם. מה שעד לא מזמן נכח רק באלבום המשפחתי שאנו בחרנו למי להראות ולמי לא, נמצא היום באלבום הציבורי ופתוח לעיני כל כמעט. ומסתבר שאתם המבוגרים האחראים (והמטפלים והמטפלות) לדור ה-Z – דור הסלפי, האינסטגרם והסנאפצ'אט – כמעט כמו הילדים, לא מבינים לגמרי את כל המשמעויות של העלאת תכנים לרשת.

המשמעויות הפסיכולוגיות, נפשיות ובריאותיות לחשיפה המתמדת של ילדים ומתבגרים ברשת הולכת ונחקרת יותר ויותר בשנים האחרונות – העיסוק המוגבר ב"עצמי" והרדיפה הבלתי פוסקת אחר ההכרה החברתית עלולים ליצור קשיים רגשיים ונפשיים – אבל על כך כנראה בפוסט נפרד.

הנה מספר כללים עבור הורים למתבגרים, וכמו שכתבתי, גם למטפלים במתבגרים וצעירים:

1 – הכירו את כל הרשתות החברתיות ואת המערכות האינטרנטיות בהן משתמשים המתבגרים והצעירים (גוגל פלוס, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, סנאפצ'ט ועוד) ולא רק את אלו שאתם משתמשים בהן. ככל שתלמדו להכיר אותן מוקדם יותר, כך תוכלו ללמד את ילדיכם מגיל צעיר ואת המטופלים שלכם בחדר, את כללי ההתנהגות וההתנהלות המתאימים יותר. למידה אחרי אירוע תהיה תמיד עם תג מחיר גבוה יותר…

2 – בסך הכל אין כל כך פרטיות ברשת… למדו את שיטת הפרטיות של כל רשת חברתית. זה נשמע מתיש אבל יביא תועלת רבה בעתיד. בחרו בתור התחלה כללי פרטיות "נוקשים" יותר ועם הזמן הגמישו אותם לפי הצורך. הפנימו יחד את העובדה שכל מה שאתם מעלים לרשת, נמצא שם כמעט לתמיד! תמונות וטקסט כאחד. כל מה שהעליתם בפייסבוק למשל, עלול להיות בשימוש של פייסבוק לעשות בחומרים אלו כרצונם. כך גם החבר של החברה שיכול לראות חלק מהחומרים ה"פרטיים" לכאורה ולעשות בהם כל שימוש שירצה (ולפעמים שימוש לא ראוי).

3 – התנהגות ההורים כדוגמה אישית: הכללים שההורים החליטו לפעול לפיהם תופסים לגבי שני הצדדים. הם והילדים כאחד. מתבגרים יכולים להיות ביקורתיים מאוד (לרוב אפילו יותר מהרגיל) ואז ההורים עלולים להיתפס כבעלי מוסר כפול אם יעלו לרשת חברתית תמונה שעלולה להיות מביכה ומנגד העבירו ביקורת על תמונה דומה שאחד מהילדים שלהם העלה. במפגשים משותפים עם הורים ומתבגרים נושא האמון עולה לא מעט ולפעמים בלמידה מוקדמת וקצרה מאוד, ניתן למנוע מפגשים טעונים כאלו.

4 – למדו את עצמכם, את ילדיכם ואת הקליינטים שלכם שיח מכבד. כזה שמכבד את עצמך ואת האחר. לפעמים, במצבים קיצוניים, נושא זה ייקח הרבה זמן, משאבים ומאמץ אבל התוצאות החיוביות ייראו בטווח הרחוק. וכדברי הפתגם האתיופי "קס בקס אונקוללבאיגרו יהדל" (לאט לאט תלמד הביצה ללכת).

5 – צורת הביטוי ברשת (בכל אמצעי כמו טקסט, אימוג'י ואפילו תמונות) שונה מהותית מהאופן בו אנו מתבטאים במציאות. אם אמרתי משהו לחבר וטעיתי, אני יכול מיד להתחרט על כך ולתקן. ברשת זה "בלי חרטות" וקשה מאוד לתקן. אם אתם חדשים בעניין התחילו "בקטנה", לימדו מאנשים שאתם מעריכים את יכולת הכתיבה וההתבטאות שלהם ברשת ולאט לאט תתקדמו עד למידת החשיפה והביטוי שאתם מרוצים ממנה. זה יכול להיות בסיס לפעילות משותפת הורה/ילד וגם לפעילות משותפת מטפל/מתבגר ולפעמים הורים/נער.ה מטופלים/מטפל. גם כתיבה של מטפלים ברשת (כאשר כותבים ב"פרטי" וכאשר כותבים למטופלים, להורים, למסגרות וכד') היא שונה מהותית ונראה לי שעל כך צריך לכתוב בנפרד כי זה מורכב…

6 – בפגישה עם הורים, תנו להם משימה בה עליהם לדמיין את עצמם או את ילדיהם מנסים להתקבל לתכנית זו או אחרת בצבא, באוניברסיטה או במקום עבודה נחשק. שישערו מה יחשבו עליהם בצוות הגיוס לאחר התחקיר והסקירה שהם עושים ברשתות החברתיות (ואל תשלו את עצמכם, הם בהחלט עושים תחקיר כזה). אם המסקנה שלהם לא חיובית, התחילו לעזור להם לשנות את מנהגי העלאת התכנים שלהם ושל ילדיהם.

7 – לעולם! אבל לעולם! אל תתפתו לצלם תמונות מפתות, חושפניות או חושפות. למדו זאת את המתבגרים, ההורים וסביבתכם הקרובה. סכמו זאת עם בן/בת הזוג שלכם וכמה שזה לא קל, שוחחו על כך ועל 'סקסטינג' באופן פתוח עם המתבגרים. בכל גיל ניתן לעשות שיחה כזו עם ילדים ומתבגרים ובהתאמה לגיל (כן, אני יודע שגם בגילאים צעירים מאוד ילדים כבר נושאים אתם מכשירים חכמים ביותר). חשוב מאוד שמתבגרים וצעירים יסרבו בתוקף לצילומים חושפניים הדדיים עם בני/בנות הזוג שלהם וגם לא לצילום כל פעילות שיש בה אלמנטים פליליים כלשהם (למשל שימוש בחומרים, התנהגות מסתכנת). לפעמים, מתבגרים ומתבגרות מעדיפים להביא דילמות ומצבי קצה לחדר הטיפול ולא בבית. הם יודעים שלא ננזוף ונשפוט ומבקשים בסתר ליבם לפעמים, שנהיה גורם מתווך מול הוריהם. עזרו להם, למדו אותם תוך כדי כך "פתרון בעיות" ותמכו בהם ולוו אותם בתהליך בו הם מצליחים לשבת ולשוחח על כך עם ההורים ולא רק אתכם.

8 – אתם (ואני) אולי "מהגרים" בעולם הדיגיטלי אבל אתם מטפלים ואולי גם הורים לילידים בעולם זה. תהיו מודעים ונוכחים בחיים הדיגיטליים של המתבגרים והמתבגרות שבטיפולכם ובחיי ילדיכם ולא רק של עצמכם. תנו להם את המכשיר החכם אבל לוו אותם בתהליך. מצאו איזון בין לסמוך עליהם ובין ההשגחה עליהם. אם תשגיחו יותר מדי, הם לא ילמדו להיות עצמאיים ובנוסף ינסו להסתיר ולחמוק "מתחת לרדאר" בכל זמן שרק יכולים. מטעויות (לא קשות מדי) לומדים ועל טעויות (קשות מדי) משלמים…

הפוסט הבא יהיה המשך ישיר לפוסט זה: הורים, מתבגרים ורשתות חברתיות – ואיפה אנחנו בתוך זה?!

וגם, אם מעוניינים לקרוא עוד על הורות והורות למתבגרים, עברו לפוסט שעסק בנושא וממשיך להתעדכן לפחות פעמיים בשבוע.

עדכון נובמבר/דצמבר 2016

אני משתדל להמשיך ולעדכן את כל הפוסטים והתיקיות המשותפות בבלוג וכך גם כאן. לאחרונה משתדלים באיגוד האינטרנט הישראלי לצמצם את הפער בנושא פרטיות הילדים ברשת ומסמך אותו הציעו להסדרת הנושא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הורים דיגיטליים, הורים ומתבגרים, קליניקה עברית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על 8 כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות

  1. פינגבאק: הורים, מתבגרים ורשתות חברתיות – ואיפה אנחנו בתוך זה?! | דגים ברשת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s